שירים שטרם בוצעו

מכתב לחבר                          

מילים: משה בן – שאול 

לחן: נורית הירש 8.8.67

עכשיו אני מכתב אכתוב

מכתב לחברי הטוב

שגר רחוק על ראש ההר

בבית קט בתוך הכפר.

אשאל אותו מה הוא עושה

בחופש הגדול הזה

אם טרקטור יש בכפר וגם

אם יש בריכה בתוך הגן.

נוכל לנסוע ולשחות

ולטפל גם בחיות

ששם גרות על ראש ההר

בבית קט בתוך הכפר.

אם יענה לי החבר

אליו אסע אז לבקר

ואם לא יענה ודי

אשב לי כאן בתוך הגיא.

משחק באגוזים

מילים: לאה נאור
לחן: נורית הירש הולחן: 1974

בוא נשים פה אגוז,
זה מזל , הוא עגול.
האגוז התגלגל
ונפל על החול.

– הוא פגע!
– לא פגע.
-הוא לא זז.הוא עמד.
-הוא פגע!
-לא פגע!
– בוא נשים עוד אחד.

עוד אגוז מתגלגל.
זה יוצא מן הכלל.
הנה הוא. תסתכל!
יה, עכשיו הוא נפל.

הוא פגע…..

אם רוצים אז אפשר
לשחק כל הזמן.
יש המון אגוזים
שנופלים מצויין.

הוא פגע…..

משחקי חורף

מילים: רימונה דינור
לחן: נורית הירש הולחן: 24.8.68

הגשם פורט על נבל החוצות
באצבעות דקות דקות, שקופות ורחוצות.
ואני אחד המיתרים,
הגשם על גופי פורט המון המון שירים.

טיף – טיף- טיף- טוף, טיף-טיף – טיף- טף
הגשם מנגן לי ואני נרטב.

הרוח נושף בכלי בנשיפה
וצפצופיו ושריקותיו השמיעו קול סופה.
ואני אחד החלילים,
הרוח על גופי ניסה המון תעלולים.

פיף- פיף- פיף- פוף, פיף- פיף- פיף- פף
הרוח משתולל לו ואני עף.

השמש שלחה מבין העננים
קרניים של שבת חמות לרחוב ולגנים.
ואני, ביום כזה חמים
צוחק, צוחק לי בכל פה לרוח, לגשמים.

חה- חה- חה- חה, חה- חה- חה- חה
הגשם מתחבא הרוח כבר ברחה.

נערות של קיץ

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 5.8.67
ביצוע: אבי טולדנו

אני זוכר ימים של קיץ, עיניים מחייכות,
ונערות בשמלות של קיץ על הדרכים הולכות.
אני זוכר בקרים של קיץ, ושמש על ההר,
ונערות בשמלות של קיץ עם פרח בשיער.

אני זוכר, בצהריים, מן החלון צופה
בנערות בשמלות של קיץ יושבות בבית קפה.
אני זוכר לילות של קיץ וחלומות של ליל,
ונערות בשמלות של קיץ – חיוך של אור וצל.

אני זוכר לילות של קיץ ,את עצב השתיקה,
ונערה אחת של קיץ שמידי חמקה.

על העיר עפות יונים (תיבת הזמרה נפרדת)
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נורית הירש 1970

על העיר עפות יונים,
על העיר, על יער פרא,
על ככר התלינים,
על ריסי נשים בערב.

עם הרוח הנודדת
לא נסע הרחק מכאן.
השקיעה נשאה בדרך
את סלי הדבדבן.

ערב, ערב, עיר ערבית.
אפרד מרחוב האבן.
אל עיני סוסים אביט,
כֶּהָבּיט אשה אוהבת. 

כי הסוף, אחים, הוא אלם.
כי באוני הדממות.
כעינים מול ההלך
הדרכים נעצמות.

עוד מקטרת נעשן,
על מפתן עתיק נשבה
את חיינו נישן
כתינוק נרדם בשבע.

רוח סער ועננת,
ריח יער ושנים.
בואי, בואי, על משענת,
בת שירי הנושנים.

מה דבקתי בך תבל,
שווא לפרוק אותך ניסיתי
מה חיכיתי לך עם ליל,
כתלמיד לגימנזיסטית.

רק הטל הזה בחפן,
רק השיר הזה- עדי,
כי גם לי אדמו באפל
תפוחיך שבגיא.

על העיר עפות יונים
כל ימי שטים ביחד
אור, ערים ומרצפות,
זרוע, מניפה ,מטפחת
ומפולת ליל ניתכת
אדוני האדונים!
גוף נופל על אדמותייך…
על העיר עפות יונים.

עם הפנים לים

מילים: רחל שפירא
לחן: נורית הירש 2007
 

עם הפנים לים,
עם הפנים לרוח
ירח בדקלים בחשק מסתבך
כמה מתוק מצד
הריח המלוח
לכבוש את החושים מבלי להסתכסך

אני, בכל ליבי
מאמינה בקסם
כמו בנקודת ראות והשקפת עולם
תראה אותי עכשיו
ברגשנות מוצפת
אוספת רגעים כדי להצילם.

שומעת מנגינה
שמתוכי מולחנת
המוזיקה תמיס את הצרות, כולן .
תראה אותי עכשיו
כאילו מנוחמת
נושמת לרווחה  עם הפנים לים .

הכעס מתפוגג
כמו ניתק ממני
העצב מתכווץ כמו בגד בכביסה
תבוא אלי עכשיו
תראה כל זה ,כמוני
כאילו אלוהים נותן לך פרוסה.

אני, בכל לבי
מאמינה בקסם
כמו בנקודת ראות והשקפת עולם
תראה אותי עכשיו ברגשנות מוצפת
אוספת רגעים כדי להצילם.

עם הפנים לים,
עם הפנים לרוח
ירח בדקלים בחשק מסתבך
כמה מתוק מצד
הריח המלוח
לכבוש את החושים מבלי להסתכסך.

עם יפה – עם אחד

מילים: לאה לופנפלד
לחן: נורית הירש 11.8.82
בהזמנת נעמי שדמי יו"ר עמותת "עם יפה עם אחד"

גל בים התכלת
לרוח סוד לחש
גל אחד הוא גל לבד
אך גל אל גל הם ים.
וים אדם יהיה לעם
לעם אחד, לעם איתן
כמו ים גדול כחול לבן.

אחד אחד
זה קצת לבד
אז תן לי יד כי לי איכפת.
בכל כוחנו לב אחד
ועם יפה הוא עם אחד
לעם כזה השיר נולד.

ערב קיץ ים – תיכוני

מילים: שמרית אור

לחן: נורית הירש 9.7.94

השמש כבר יורדת בפאתי הגן

וקרן אחרונה נושקת לשושן

עוד רגע יתמלא הבית באורות

ושתי עיני כבר זוהרות.

עוד רגע יתמלא הבית בשמחה

אני כבר מחכה לך.

על השטיח שמתי כבר כרים

האבטיח בפלחים קרירים

עם פיצוחים וגרעינים

נחגוג בשניים אתה ואני.

עם הנרות על הכנים

בערב קיץ ים – תיכוני.

יצאת אל הדרך ממש עם הזריחה

וכמו תמיד לקחת את ליבי איתך

עוד רגע תפתח הדלת לרווחה

ליבי הולם לקראת שובך.

עוד רגע יתמלא הבית בשמחה

אני כבר מחכה לך.

על השטיח שמתי כבר כרים………..

רומנס –

מילים: נתן אלתרמן
לחן: נורית הירש
4/1981

היא

אלוהי לי נתן מתנה

אקבלנה ואשמור אותה ברטט,

מנת חיי רגילה וקטנה

אך טובה היא, מסודרת, מרוהטת.

דירתנו בצבע ורוד

פה וילון אתלה ושם פרחים אשים עוד

הה, חלום של אלפי נערות

הה, תקוות זהב של בתיות, של ימימות.

במטבח קומקום נרתיח, שירתח לו.

בפינה עציץ נניח, שיצמח לו.

ואפילו נצטלם עם העציץ,

יתפקע מקנאה מי שיציץ.

הוא

מה יפה יהיה בבית בין ערביים,

את יושבת, מתקנת לי גרביים…

ואני רואה מתוך הדר היקום

רק אותך, את העציץ והקומקום.

ביחד

מה נחוץ לאדם, רק מעט

רק מעט שמחה, רק משהו אהוב.

כל השאר באמת לא איכפת,

כל השאר, בחיי, לא חשוב.

היא

עוד אזכור את הערב ההוא

בדמעות אני כתבתי אז איגרת

הרוחות לחשו לי הו-הו

ואני בכיתי: ,הוא אוהב אחרת"

וכתבתי: "אני מצפה

לא אדרוש ממך הרבה ולא אשאלה

הובילני  נא רק לחופה

כי שלך אני לנצח וכן הלאה…

הוא

בחמש את המכתב אני קיבלתי

ובשש אל החופה אותך הובלתי

ובשבע כבר שלחו לנו ברכות

ובשמונה כבר זרקת לי צלחות.

מה יפה יהיה בבית בין ערביים,

את יושבת, מתקנת לי גרביים…

ואני רואה מתוך הדר היקום

רק אותך, את העציץ והקומקום.

ביחד

מה נחוץ לאדם, רק מעט

רק מעט שמחה, רק משהו אהוב.

כל השאר באמת לא איכפת,

כל השאר, בחיי, לא חשוב.

רומנס –

מילים: נתן אלתרמן
לחן: נורית הירש
4/1981

היא

אלוהי לי נתן מתנה

אקבלנה ואשמור אותה ברטט,

מנת חיי רגילה וקטנה

אך טובה היא, מסודרת, מרוהטת.

דירתנו בצבע ורוד

פה וילון אתלה ושם פרחים אשים עוד

הה, חלום של אלפי נערות

הה, תקוות זהב של בתיות, של ימימות.

במטבח קומקום נרתיח, שירתח לו.

בפינה עציץ נניח, שיצמח לו.

ואפילו נצטלם עם העציץ,

יתפקע מקנאה מי שיציץ.

הוא

מה יפה יהיה בבית בין ערביים,

את יושבת, מתקנת לי גרביים…

ואני רואה מתוך הדר היקום

רק אותך, את העציץ והקומקום.

ביחד

מה נחוץ לאדם, רק מעט

רק מעט שמחה, רק משהו אהוב.

כל השאר באמת לא איכפת,

כל השאר, בחיי, לא חשוב.

היא

עוד אזכור את הערב ההוא

בדמעות אני כתבתי אז איגרת

הרוחות לחשו לי הו-הו

ואני בכיתי: ,הוא אוהב אחרת"

וכתבתי: "אני מצפה

לא אדרוש ממך הרבה ולא אשאלה

הובילני  נא רק לחופה

כי שלך אני לנצח וכן הלאה…

הוא

בחמש את המכתב אני קיבלתי

ובשש אל החופה אותך הובלתי

ובשבע כבר שלחו לנו ברכות

ובשמונה כבר זרקת לי צלחות.

מה יפה יהיה בבית בין ערביים,

את יושבת, מתקנת לי גרביים…

ואני רואה מתוך הדר היקום

רק אותך, את העציץ והקומקום.

ביחד

מה נחוץ לאדם, רק מעט

רק מעט שמחה, רק משהו אהוב.

כל השאר באמת לא איכפת,

כל השאר, בחיי, לא חשוב.

שמונה נרות

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 27.10.1982
ביצוע: זהבה בן
מתוך תוכנית הטלויזיה בהנחיית דידי הררי

כשהדלקתי נר ראשון ביקש אורו לשכב לישון,
אך כשהדלקתי נר שני רקדו שניהם בחלוני.

הנרות הללו, האורות הללו
נידלקים אט אט, שרשרת ארוכה.
הנרות הללו, האורות הללו
מחזירים בלאט את נס החנוכה.

כשהדלקתי נר שלישי טיילו צללים מעל ראשי
וכשהדלקתי רביעי עמדו במעגל סביבי.

הנרות הללו, האורות הללו…..

כשהדלקתי חמישי שמעתי זמר חרישי,
וכשהדלקתי נר שישי עלה האור חופשי חופשי.

הנרות הללו, האורות הללו…..

כשהדלקתי נר שביעי זרח בחדר אור פלאי,
וכשהדלקתי נר שמיני הציף האור את מעוני.

הנרות הללו, האורות הללו……

תיאטרון זה עניין של כישרון
מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש
20.5.92

תיאטרון מתחרז עם כישרון
וכישרון אף פעם לא חילקו בשום בית ספר
תיאטרון מתחרז עם שיכרון
זאת התמכרות שבסופה אתה עפר ואפר.

תיאטרון מתחרז עם עיפרון
שמסמן שורות בטקסט ומאפר עיניים
תיאטרון מתחרז עם עיקרון
ועקרונות תובעים מחיר גבוה כל יומיים.

תיאטרון מתחרז עם דמעות בגרון
ועם צ'אנס אחרון
תיאטרון מתחרז עם שלדים בארון
עם טיטניה ועם אוברון
תיאטרון זאת יודע כל שחקן טירון
שתיאטרון בהחלט זה עניין של כישרון.