על העיר עפות יונים

על העיר עפות יונים (תיבת הזמרה נפרדת)
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נורית הירש 1970

על העיר עפות יונים,
על העיר, על יער פרא,
על ככר התלינים,
על ריסי נשים בערב.

עם הרוח הנודדת
לא נסע הרחק מכאן.
השקיעה נשאה בדרך
את סלי הדבדבן.

ערב, ערב, עיר ערבית.
אפרד מרחוב האבן.
אל עיני סוסים אביט,
כֶּהָבּיט אשה אוהבת. 

כי הסוף, אחים, הוא אלם.
כי באוני הדממות.
כעינים מול ההלך
הדרכים נעצמות.

עוד מקטרת נעשן,
על מפתן עתיק נשבה
את חיינו נישן
כתינוק נרדם בשבע.

רוח סער ועננת,
ריח יער ושנים.
בואי, בואי, על משענת,
בת שירי הנושנים.

מה דבקתי בך תבל,
שווא לפרוק אותך ניסיתי
מה חיכיתי לך עם ליל,
כתלמיד לגימנזיסטית.

רק הטל הזה בחפן,
רק השיר הזה- עדי,
כי גם לי אדמו באפל
תפוחיך שבגיא.

על העיר עפות יונים
כל ימי שטים ביחד
אור, ערים ומרצפות,
זרוע, מניפה ,מטפחת
ומפולת ליל ניתכת
אדוני האדונים!
גוף נופל על אדמותייך…
על העיר עפות יונים.