ילדים בשואה (סרט) אופוס 2

ילדים בשואה אופוס 2

את המוסיקה לסרט התיעודי על הילדים בשואה כתבתי בהזמנתו של המפיק
ארתור כהן אשר ליקט צילומים ממחנות הריכוז השונים ברחבי העולם וארג אותם לסרט דוקומנטרי. אלי ויזל ז"ל ליווה את עשיית הסרט לאורך כל הדרך.
בהתחלת התהליך נסעתי לורשה שבפולין וצפיתי בקטעי הצילומים ללא סאונד.
האולפן היה ממוקם במרתף, מה שהשרה מועקה בלב.
הצילומים הראו שיירות של יהודים צועדים מהגטו לעבר עתיד הלא נודע.
בקטע נוסף רואים אם מחזיקה את תינוקה הגוסס מרעב ומולה חייל גרמני מצלם את רגעי הגסיסה. ועוד תמונה: ילד יהודי קטן רוקד ומנסה לשעשע את החיילים המתגודדים סביבו כדי לזכות בפרוטה או שתיים.
המראות היו קשים מנשוא.
אמרתי למפיק שלא אוכל לכתוב את המוזיקה לסרט.
לבסוף השתכנעתי.
נפגשתי עם הבמאית הצעירה שהייתה עטורת פרסים בתחום הקולנוע הדוקומנטרי. היא כתבה סיפור מסגרת מרגש ואני ישבתי באולפן וארגנתי את המוזיקה על פי סצנות.
בשדה התעופה של וורשה שלפתי דף נייר, ציירתי חמשה של תווים והתחלתי לשרבט רעיונות מוזיקליים.
כשסיימתי לכתוב ולתזמר את המוזיקה נכנסתי לאולפן עם מיטב נגני התזמורת הפילהרמונית כשחנוך חסון מעבר לזכוכית מפקח על ההקלטה.
המפיק בא ארצה, אהב את מה ששמע, שילם את שכר העבודה וחזר למקום מגוריו בשוויץ.
חלפו הימים ולא שמעתי ממנו.
התברר לי מפי הבמאית שהעבודה על הסרט נעצרה בגלל חילוקי דעות בין המפיק לבינה.
בתסריט שהיא כתבה היא הצמידה שמות לדמויות המופיעות על המסך, ואילו אלי ויזל טען שלכל איש יש שם ובשום אופן אי אפשר להצמיד לאיש שבסרט שם שאיננו שלו.
לאחר ויכוח מר נפרדו המפיק והבמאית.
עבר זמן, ומידי פעם כששאלתי את ארתור כהן מה עלה בגורל הסרט. הוא התחמק ואמר שהעניין ירד מן הפרק.
חלפו עוד כמה שנים ויום אחד שאלתי את עצמי מה עלה בגורל הסרט. חיפשתי בגוגל וגיליתי שהסרט הושלם. אשתו של אלי ויזל כתבה את התסריט מחדש והפסקול של הסרט היה יצירה של באך שנוגנה על ידי בצ'לן בעל השם העולמי יו יו מא.
התעלומה נפתרה.