הורה של בת גולה
מלים: חנה סנש 1943
לחן ועיבוד :נורית הירש 2012
ביצוע: ירדנה ארזי
הטלפון מצלצל. מעבר לקו חברתי יעל צפיר ובפיה סיפור: יש לה שכנה ושמה חנה יסעור. אמא של חנה, מרים פרגמנט שמה, הייתה חברת הנפש של המשוררת חנה סנש. מדי יום ביומו חנה סנש כתבה מכתב לחברתה מרים ומדי פעם צירפה למכתב שיר.
לאחר מות מרים החליטה בתה לעשות סדר במכתבים וגילתה שיר שלא הכירה: "הורה של בת גולה."
נרגשת מהתגלית היא שיתפה את יעל צפיר וסיפרה לה שבלילה היא חלמה חלום – שאני אלחין את השיר. (סיפור אמיתי).
נפגשתי עם השתיים, עיינתי בשיר – ונדלקתי.
אלא מה?
השיר היה כתוב בקצב חופשי ובלתי אפשרי להלחנה. גם מבחינת התוכן הוא התחלק לשני חלקים:
בהתחלה חנה צופה בהורה סוערת שרוקדים חבריה מקיבוץ שדות ים. קצב הריקוד מושך ומסעיר, גובר ומתלהט, ולפתע –
מצב הרוח שלה מתחלף לתחושת עצב ובדידות.
כאן נתקלתי באתגר מוזיקלי: איך מחברים בצלילים בין ההורה הסוערת לבין תחושת הבדידות והניכור הפתאומית?
כמה חדשים עברו עד שהצלחתי לפצח את השיר.
מסרתי אותו לירדנה ארזי שביצעה את השיר בצורה כל כך אינטליגנטית עם כבוד רב למילות השיר.
בנוסף, לא מזמן גיליתי שהכוריאוגרף המוערך דדו קראוס יצר כוריאוגרפיה נפלאה לשיר. שאפו !