בואי לאילת – הסיפור
את השיר בואי לאילת הלחנתי בשנת 1968. באותה תקופה כתבתי מספר שירים עם ירון לונדון. אהבתי מאד את מקצב הבוסה נובה שרווח אז וברוח זו הלחנתי את המנגינה.
חיפשתי זמר שיבטא הכי טוב את האווירה הנינוחה – עצלה של הלחן.
בדיוק באותו זמן , ביקרתי בביתה של נעמי פולני כדי לעבוד על השיר החדש שהלחנתי ללהקת הנח"ל "בלבולי קיץ" – נעמי היתה הבמאית של הלהקה. שם פגשתי את ליאור ייני שהתאים מאין כמוהו לבצע את השיר.
אגב, מישהו המציא שהשיר נכתב כשיר פרסומת לאילת. לא דובים ולא יער. אמנם הלחנתי בזמנו פסקול לסרט תדמית לעיר אילת, אבל אין שום קשר בין הסרט לשיר.
העיבוד לשיר היה מאד מינימליסטי. השתמשתי בשלושה כלים בלבד: יגאל חרד- גיטרה, עמי פרנקל- באס ואהרל'ה קמינסקי – כלי הקשה.
Yamandu Costa
Vem pra Eilat
הנה המילים שאמר על השיר המוזיקאי הברזילאי הנודע ימאנדו קוסטה:
"שלום. היום אני עומד לנגן עבורכם שיר ששמעתי לראשונה בשנת 1917 – בוסה נובה ישראלית.
הופעתי בפסטיבל בעיר אילת וכמה מוזיקאים ישראלים, חברים יקרים שלי, הראו לי את השיר הזה שכתבה אמנית ישראלית מדהימה.
זהו שיר בעל קו מלודי קלאסי.שיר שכבר נולד קלאסי.
הוא מזכיר את: "Manha de carnival".
זה מבטא את כל מה שמסביב למוזיקת הסמבה, מתחילת הבוסה נובה
זהו שיר עמוק במיוחד שיש לי העונג לנגן עבורך היום.
יאמאנדו קוסטה"
