אור יסמינים
מילים: משה בן שאול
לחן: נורית הירש
ביצוע: חדוה ודוד
נדמה לי שאוכל לספור על כף יד אחת את השירים שהלחנתי בשלושה רבעים.
נראה שאין לי נטייה להלחין ולסים. (בניגוד למלחין אפי נצר שהרבה להלחין ולסים מקסימים).
ממרחק השנים כשאני קוראת פעם נוספת את הטקסטים אני מבחינה שבשנות השישים הרבו לכתוב טקסטים עם תיאורי טבע (מקהלה עליזה שלי והמון שירי טבע נהדרים של נעמי שמר).
עם השנים הפכו הטקסטים לשירים אישיים בלשון "אני" שהחליפו את שירי ה"אנחנו".
אהוד מנור היה הראשון שהעז באומץ לב לכתוב מנקודת מבט אישית שלו, מה שלא היה מקובל בזמנו.
נראה לי שהשינוי חל בהשפעה אמריקאית בעקבות הכותבים-מבצעים ששרו על עצמם, על מה שמתחולל בנפשם פנימה בו בזמן שאנחנו,פה בישראל, עדיין שרנו שירים על בניין הארץ, שירים על מלחמות, שירים של "כולנו יחד".