הסתיו צוחק לי

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 25.7.67
ביצוע: עופרה פוקס

ורד נמלט משרב
אל חיק גינתי הנכלמת
שלושה חתולים ותנשמת
החמיצו פנים לחצב.

הסתיו צוחק לי, הסתיו צוחק לי
לועג ומעליב.
לועג הסתיו, לשון חורץ
משחק את תפקיד האביב.

חרש קראתי לך,
קולי נאלם עם הרוח.
בלילה גם עץ התפוח
כרע על ברכיו ובכה.

הסתיו צוחק לי…..

ירק צובט לבבות,
כרכום מתרפק אל הסלע.
אלוה לוקח עוד צלע,
נותן לאדם אהבות.

הסתיו צוחק לי…..

איזה אור

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 20.5.67
ביצוע: חנה אהרוני

איזה אור, איזה אור,
וקירות לבנים לבנים,
מאז ילדותי אינני זוכרת
שמיים כל כך כחולים.

איזה חום, איזה חום,
לבבות נמסים בלי סיבה,
מאז ילדותי אינני זוכרת
עוד שמש כל כך צהובה.

ושוב אני שומעת צליל מוכר,
ישן, חומקני וערב.
ושוב לי משמיע זמר מוזר
תקתוק השעון והלב.

איזו אש, איזו אש,
מלהטת בזר רקפות,
מאז ילדותי אינני זוכרת
עיניים כל כך בוערות.

איזו עיר, איזו עיר,
רחובות כמספר העצים,
מאז ילדותי אינני זוכרת
בתים שטיפסו לשחקים.

ושוב אני שומעת שיר מוכר……

איזה יום, איזה יום,
השמיים יורדים לרחוב,
מאז ילדותי אינני זוכרת
עוד יום שהיה כל כך טוב.

גלי בוכה בלילה

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש הולחן: 5.8.68
ביצוע: עופרה פוקס 

גלי בוכה בלילה, גלי רואה עננים בחלון.
גלי בוכה בלילה, גלי בוכה ורועד הוילון.

מה יש לה לגלי, מה יש לה, אולי כבר צומחת לה שן.
מה יש לה לגלי, מה יש לה, אולי עוד מעט תרדם.

גלי בוכה בלילה, גלי רואה כוכבים בחלון.
גלי בוכה בלילה, גלי בוכה ורועד הוילון.

מה יש לה לגלי, מה יש לה, אולי היא רוצה לדבר.
מה יש לה לגלי, מה יש לה, אולי היא קוראת לחבר.

גלי בוכה בלילה, גלי רואה ציורים בחלון.
גלי בוכה בלילה, גלי בוכה ורעד הוילון.

מה יש לה לגלי, מה יש לה, אולי היא רוצה לאכול.
מה יש לה לגלי, מה יש לה אולי היא רוצה כבר לגדול.

גלי בוכה בלילה, גלי רואה עננים בחלון.
גלי בוכה בלילה, גלי בוכה ורועד הוילון.

התור שלנו לאהוב הגיע

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 10.9.67
ביצוע: מייק בורשטיין

שמעתי את העץ צוחק לו וידעתי, ראיתי שהים שותק ואז ידעתי,
התור שלנו לאהוב הגיע.
שימעי את העולם מוחא לנו כפיים ושמש חמימה נוגסת בשמיים,
התור שלנו לאהוב הגיע.

כל כך הרבה מילים צריכות להאמר, כל כך הרבה צריך לחלום ולעורר.
ראי איך הרחוב קורץ לך ומודיע, התור שלנו לאהוב הגיע.

הגשם לא מעז בשנינו פה לגעת, ושני ברקים של אש איבדו עצמם לדעת,
התור שלנו לאהוב הגיע.
קול רעם לי נשמע ממש כמו סימפוניה, וציפורים שומרות על קצב והרמוניה,
התור שלנו לאהוב הגיע.
כל כך הרבה מילים…………….

בכל גני העיר ירוק בוער הצבע, קבענו בחמש ואת הופעת ברבע,
התור שלנו לאהוב הגיע.
על חוף הים בערב רוח משתוללת אבל כשאת איתי אביב ניצב בדלת,
התור שלנו לאהוב הגיע.
כל כך הרבה מילים………………….

אני זו אני

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש הולחן 1967
ביצוע: עופרה פוקס

הפרחים, הפרחים ששלחת אתמול
לבנים, לבנים וריחם מתנכר
פעם פרחים אמרו לי הכל,
אך היום לא יגידו יותר – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני .

השירים , השירים שאהבנו עד תום,
כל פזמון, כל פזמון שהומתק אז בסוד
רק עכשיו מזכירים לי פתאום
שאינני יודעת לרקוד – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני.

הדברים, הדברים שאמרת לי אז
נשמעו באמת, באמת נפלאים
אך היום כל הקסם כבר גז
ונותרו רק מילים, רק מילים – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני.

אל תשלח, אל תשלח לי יותר שושנים
הכיכר מלאה, מלאה נערות
אין ספק שאותם הפרחים
ילבו אהבות אחרות – כי
אז היה אז ועכשיו זה עכשיו – ואני זו אני.

בן יפה נולד

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 14.8.69
ביצוע: רבקה זוהר

בן יפה נולד על כתף הכרמל
ומברכים הגיעו מכל עבר,
גשם טוב ירד כי נעתר האל
והחיטה נבטה בשדות השבר.

שמש חם זרח, ורוח קל נשב
הילד כבר לומד לקרוא בספר.
עץ שקד פרח, סיון, תמוז ואב
והתינוק הרך היה לגבר.

בוקר יום ראשון ליד התחנה,
חיכתה איתו "עד שתבוא רכבת".
בשכבה לישון, אחרי שנרדמה,
שורות כחולות היתה אליו כותבת.

צפרים עוזבות, בערב כבר קריר
יפה בליל שבת חיכתה בשער.
סתו ברחובות, מחר היא בת עשרים,
אך למה לא מלאו עשרים לנער ?

בן יפה נולד על כתף הכרמל
ןמברכים הגיעו מכל עבר.
גשם טוב ירד כי נעתר האל
והחיטה נבטה בשדות השבר.

עץ התות

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 17.9.67
ביצוע: חוה אלברשטיין

גדלתי בתוך עץ התות בחצר
בתוך תותים בשלים וסמוקים.
גדלתי בתוך ענבים ושקדים
בעלים כחלחלים וירוקים.
גדלתי בתוך רעפים אדומים
בתוך טיפות הגשם החמות
גדלתי בתוך צפצפות וברושים
בחשכת אישוני עיניים עצומות

ועכשיו מקץ עשר שנים
של אש וחול ומים,
עכשיו, כן עכשיו
מקץ עשר שנים,
נותרו רק,
נותרו רק השמיים.

גדלתי בתוך דימדומים של שקיעה –
בתוך זרדים אפורים בוערים.
גדלתי בתוך אורלוגין בן מאה,
בנוצות לבנות בכרים.
גדלתי בתוך מבטה של אימי
בתוך דמעות עגולות וגדולות.
גדלתי בתוך התמונות על הקיר
ובתוך כל שירי הערש בלילות.

ועכשיו מקץ עשר שנים……..

גדלתי בתוך עץ התות בחצר
בתוך תותים בשלים וסמוקים.

בעקבותייך

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 1968
ביצוע: אילן ואילנית

כי ה – א – ביב שוב צועד בעקבותיך
והירוק מציץ מחלונך
כי הזהב שוב גונב את צמותייך
ואנו נתגנב למעונך
קשרי לך סרטים כחולים וורודים
סרטים עליזים, ככה סתם.
זמרי לך שירים על ים והרים
הבחורים יצאו מדעתם.

כי האביב שוב צועד בעקבותיך……………..
לגמי לך היום כוס יין אדום
הושיטי ידך בקלילות.
טיילי ברחוב ראי כמה טוב
לשמוע שוב שריקות התפעלות.
כי האביב שוב צועד בעקבותיך……………..

רקמי לך וילון לתלות בחלון
וילון אביבי מתנפנף
תפרי לך חולצה שקופה למחצה
נביט בך אז מבלי להתעייף.
כי האביב שוב צועד בעקבותיך
והירוק מציץ מחלונך
כי הזהב שוב גונב את צמותייך
ואנו נתגנב למעונך.

כי האביב שוב צועד בעקבותיך
והירוק מציץ מחלונך
כי הזהב שוב גונב את צמותייך
וא-נו נת-ג-נב ל-מ-עו-נך.

שתיים עשרה שעות

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 20.5.69
ביצוע: לואיג'י

השעה חמש ואת שוב מתעוררת
מתנומת אחר הצהריים.
השעה היא שש, השמש כבר חיוורת,
ותועה הרחק על פני המים.

שבע בדיוק, עוד מעט תשתי
כוס קפה עם קצת חלב.
השעה שמונה, סהר על ביתך,
על עירך והמרחב.

ובתשע את יוצאת אל המירפסת
ונושמת את אוויר הלילה.
ובעשר את לבד עוד "מיתמרפסת"
עם הכוכבים שלך למעלה.

כבר אחת עשרה, עוד מעט חצות –
חדרייך שוממים.
בחצות הליל אור בחלונך –
עפעפייך כבר נמים.

השעה אחת – אחר חצות הרוח
על קירות הבית מהלכת.
ובשתיים רק חלון אחד פתוח
ומתוך שנתך את מחייכת.

בשלוש דממה, נמה מדרכה-
רק עלה אחד נירעד.
השעה ארבע, רוח מתקרר –
למה את עכשיו לבד?

יחד לתמיד (דואט)

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 1.67
ביצוע: אילן ואילנית

רציתי לספר לכל הציפורים בגן
שאתה שלי.
רציתי לעורר את כל מי שישן מזמן
כי גם את שלי.

הנה הנה מה טוב ומה נעים גם יחד, יחד לתמיד
הנה הנה מה טוב ומה נעים גם יחד, יחד לתמיד
כמו פרפר וכלנית, כמו פרפר וכלנית.

רציתי לנפץ את כל הפנסים בעיר,
כי אתה שלי.
רציתי לקפץ ולחבק ענן בהיר
כי גם את שלי.

הנה הנה מה טוב…………………………….

רציתי לטפס על ראש אילן שבשדרה
כי אתה שלי.
רציתי לחפש מקום שאיש עוד לא גילה,
כי גם את שלי.

הנה הנה מה טוב………………………………..

במקום הראשון

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 68
ביצוע: צמד דרום

אתמול בפינת הפיזמון החדש
הופיעו בשמונה ורבע:
בובה על חוט ובובה מקש
ובובה עייפה, שמה זהבה.
והעורך של המיצעד
ציווה שנדרג מיד,
ושנחליט על פני גלויה
מי חביבה ומי שנואה.

והן עולות והן יורדות
ולפעמים מידרדרות,
ויש אומרים שזה תלוי
בטיב השיר או במילוי,
או בעיבוד או במילים,
אן סתם בפה, בפה אליו נופלים.
אבל אל תדאגי דניאלה,
כי במיצעד הפרטי בבסיס,
דניאלה,
על כל פנים ועל כל לשון
תמיד תהיי במקום הראשון.

"מישל" רק שבועיים בראש המיצעד
ומי כבר זוכר את "סימונה"?
ורק לפני שנתיים בלבד
עוד כולם זימזמו "דונה, דונה";
והעורך של המיצעד
קובר אותן אחת אחת,
ומפאר בקול מרטיט
את האחות התורנית.

והן עולות והן יורדות……

שלחנו גלויה אל עורך המיצעד,
כתבנו את שמך דניאלה;
את ראשונה אצלנו לעד
או עד סוף השרות, דניאלה.
והעורך של המיצעד
אינו מבין בכלל כיצד,
את אלופת הלהיטים
בלי מנגינה ובלי מילים.

והן עולות והן יורדות……

ציד כוכבים

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 28.8.68
ביצוע: אבי טולדנו

פירשו לי כנפיים, נעוף לשמיים,
נעוף עם הרוח הטוב.
נביא את השמש, כוכב מליל אמש,
נשוב עם הטל הרטוב.
הדרך זורמת, אל על מתרוממת,
מעל אופקים מוזהבים.
ובין הערביים מלאך משמיים,
נושף באבק כוכבים.

זה הזמן זו העת
הרכבת יוצאת,
אל כוכבי המרום הגבוהים.
גם ירח ושמש יודעים
שאנחנו באים!

נשוט לתומנו, אוריון לצידנו,
בחוג הסרטן המואר.
אם אצה דרכנו נשבור צמאוננו
בשביל החלב המוכר.
נהיה על הגובה בארץ הנוגה
בצל הכיפה הכחולה.
נפרוש את הרשת נלכוד את הקשת
ואת הדובה הגדולה.

זה הזמן זו העת……..

אריה בשמיים, טלה ומאזניים
סרטן, בתולה ועקרב.
דגים יש ברשת גם שור וגם קשת
וגדי שהפך לכוכב.
פירשו לי כנפיים, נעוף לשמיים,
נעוף עם הרוח הטוב.
נביא את השמש, כוכב מליל אמש,
נשוב עם הטל הרטוב.

זה הזמן זו העת……..

לילה אחרון

מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש 4.2.68
ביצוע: יגאל בשן

כל טיפות הגשם על מצחך גלשו
גשם על צוארך וטל בצל ריסייך.
עינייך מדברות באור כחול כהה,
ובצינת הליל חמות כפות ידייך.

לילה אחרון, דומע ועצוב,
ושיר ישן נושן אומר לי כי אשוב
לילה אחרון, דומע ועצוב,
ושיר ישן נושן אומר לי כי אשוב.

כל פתיתי השלג על מצחך נשרו
שלג בחיוכך ואור בלחייך.
עינייך מדברות באור כחול כהה,
ובגומות החן נמים חלומותייך.

לילה אחרון…………

כל דמעות הבדולח על לחייך נשרו
בדולח במבטך ואש בדמעותייך.
עינייך מדברות באור כחול כהה,
ביום מן הימים אפתור את חידותייך.

לילה אחרון…………

אני שומעת צעדים

מילים: אהוד מנור
לחן ועיבוד: נורית הירש 1967
ביצוע: עופרה פוקס

אני שומעת צעדים
רומסים עלים בגן.
אולי אתה כמו לפני שנים
ניצב על המפתן.
אני שומעת צעדים,
ממש ממש כמו אז,
כמו אז לפני שנים.

אני שותקת אין מילים
ידך על כתפי,
אולי אתה כמו לפני שנים
מביט אל תוך עיני.
אני שותקת אין מילים
ממש ממש כמו אז,
כמו אז לפני שנים.

אני ניגשת לתריסים
בדלת אין מנעול,
ושוב אולי כמו לפני שנים,
אתה ניצב ממול.
אני ניגשת לתריסים,
ממש ממש כמו אז,
כמו אז לפני שנים.

אני חולמת בהקיץ,
קולות מן החצר.
אולי אתה כמו לפני שנים
נשבע להישאר.
אני חולמת בהקיץ
ממש ממש כמו אז,
כמו אז לפני שנים.