שִיר אַהֲבָה לְרֹאש – הָעַיִן
המילים: יוסי גמזו
הלחן: נורית הירש
ביצוע: צעירי ראש העין
בְּיָמִים שֶכָּל חִקּוּי תַּרְבּוּת-אָמֶרִיקָה נִמְאַס לִי
וְלָבוֹא לְרֹאש-הָעַיִן אֵין לִי צֹרֶךְ בְּדַרְכּוֹן
מִתְחַשֵּק לִי לְפַרְגֵּן לוֹ לַיִּשּוּב הַזֶּה הָאַסְלִי
הַשּוֹכֵן מַמָּש לִגְדוֹת מְקוֹרוֹתָיו שֶל הַיַּרְקוֹן.
כִּי גַם הוּא כֻּלּוֹ מָקוֹר – מִמִּגְדַּל-צֶדֶק שֶל אֵי-פַּעַם
עַד צְלִילָם שֶל "מִזְמוֹרֵי תֵּימָן" בְּשִיר וּבִנְגִינָה,
כַּכָּתוּב: "אָז יִמָּלֵא שְֹחוֹק פִּינוּ" (וּלְיֶתֶר טַעַם
"יִמָּלֵא גַם בִּ סְ ח וּ ג פִּינוּ וּלְשוֹנֵנוּ בְּרִנָּה")…
רֹאש-הָעַיִן, אַתְּ עֲדַיִן
גַּם בְּגִיל שִשִּים שָנָה
זְקוּפַת-רֹאש כָּאן וִיפַת-עַיִן
כְּעַלְמָה רַעֲנָנָה
כִּי בְּלֵב נוֹפֵךְ יֵש חֹרֶש
הַמַּדִּיף רֵיחוֹת בְּשָֹמִים
וְיָפְיֵךְ צָמַח מִשֹּרֶש
הַמַּרְבָד וְהַקְּסָמִים.
* * *
וּבִמְלֹאת שִשִּים לְעִיר זֹאת שֶצָּמְחָה לָהּ רֹבֶד-רֹבֶד
מֵעוֹלֵי מַרְבַד-קְסָמִים עַד שְלַל עֵדוֹת, כַּיּוֹם בָּהּ יֵש
גַּם גֶּעפִילְטֶע פִיש גַּם גַּ'חְנוּן הַשְּלוּבִים בָּהּ בְּתִרְכֹּבֶת
שֶכֻּלָּם מוֹדִים שֶאֵין לָהּ כְּלָל בַּמֶּה לְהִתְבַּיֵּש.
כִּי תוֹסֶסֶת אַתְּ כַּיַּיִן, רֹאש-הָעַיִן, וַעֲדַיִן
יֵש לָךְ סוֹד שֶל אַנְטִי-אֵיגִ'ינְג שֶמַּמָּש לֹא יְאֻמַּן
וְלַמְרוֹת שִשִּים שְנוֹתַיִךְ זְקוּפַת-רֹאש אַתְּ וִיפַת-עַיִן
(וְהַכֹּל בִּזְכוּת הַגֶּנִים שֶל הַשַּאפוֹת בְּנוֹת תֵּימָן…)
רֹאש-הָעַיִן, אַתְּ עֲדַיִן – – –
* * *
וְלָכֵן, אִם חוֹגְגִים אָנוּ שִשִּים שְנוֹת גִּיל וָיֶזַע
גַם לָעִיר וְגַם לַעֲלִיַּת כַּנְפֵי הַנְּשָרִים,
תְּבֹרְכִי כָּאן, רֹאש-הָעַיִן, עַל הַחֵן וְהַסִּינְתֵּזָה
שֶל בְּנִיָּה וּפִנּוֹת-יֶרֶק, שֶל תַּרְבּוּת וְשֶל שִירִים.
כִּי גַנִּים יֵש לְמַכְבִּיר בָּךְ וּבִמְקוֹם זִהוּם-אֲוִיר בָּךְ
יֵש בָּךְ יַעַר שֶל קָקָ"ל שֶמְּשוֹבֵב אֶת לֵב כֻּלָּם
וּפְנִינָה שֶל חֵן לוֹקָאלִי כַּמֶּרְכָּז הַמּוּסִיקָאלִי
עִם תִּזְמֹרֶת כְּלֵי-מֵיתָר הֲכִי גְדוֹלָה שֶבָּעוֹלָם.
רֹאש-הָעַיִן, אַתְּ עֲדַיִן – – –
